בהודו, באפריל 1819, קצין בריטי, ג'ון סמית ', נכנס לג'ונגל לצוד נמר. בעמק קטן ליד מומבאי, הוא נתקל בכניסה למערה מוזרה שהוסתרה בין השיחים.
הכניסה למערה נראתה מוזרה, ולכן החליט להפסיק לצוד ולחקור את המערה עוד יותר. הוא גילה בו מספר תבליטים ופסלים מפורטים שנחצבו ישירות בסלע. ועד מהרה הוא גילה שזו רק תחילתה של תגלית גדולה.
-
-
כניסה למערה
-
-
פסלים ופסלים שנחצבו בסלע
-
-
חקירה נוספת חשפה מערכת שלמה של מקדשים, מקדשים ופסלים שנחצבו ישירות מהסלעים
-
-
בסך הכל התגלו 30 מערות שונות
-
-
מומחים מאמינים כי הם נבנו בסביבות 200 לפני הספירה, כמקלטים לנזירים בודהיסטים בעונות המונסון הלא טובות.
-
-
כל אחת מהמערות ייחודית עם הכניסה והפנים המעוצבים שלה
-
-
המערות ננטשו בעיקר במאה השביעית, אך הן עדיין נותרות מקומות קדושים לתושבים המקומיים
-
-
רוב הפסלים מתארים את חייו של בודהה ואת גלגוליו הרבים
-
-
יש גם מספר גדול של ציורים ורבים מהם שמורים להפליא
-
-
מדהים כמה פרטים וצבעים נשמרו לאחר כל כך הרבה שנים
-
-
תיאוריה נוספת בדבר מקורן של מערות אלה היא שהן נחתכו בקשר למיקומה של השמש בימי ההיפוך ותופעות קוסמיות אחרות.
-
-
מערות מס '19 ומס' 26 באמת מתואמות בדיוק עם שעון החורף והקיץ
-
-
בימים אלה השמש זורחת ישירות דרך החורים בתקרת המערה ומאירה סצנות דתיות
-
-
-
המאמץ והדיוק הנדרש לגזירת הפרטים המורכבים והמקדשים המורכבים הללו פשוט מדהימים.
-
-
התדהמה שלנו גדולה עוד יותר כאשר אנו שוקלים את האפשרויות המצומצמות יחסית של כלי העבודה שלהם
-
-
אולי לעולם לא נדע בדיוק איך הם הצליחו לבנות את המערות המדהימות האלה
במילה אחת, מדהים. תגליות כאלה באמת מעוררות את סקרנותנו באשר לאילו סודות אחרים עלולים להסתתר "שם בחוץ" ומחכים להתגלות על ידי הרפתקנים אמיצים.