כמה עצוב כשעננים שחורים הולכים ...

03. 01. 2024
הכנס הבינלאומי החמישי של אקזופוליטיקה, היסטוריה ורוחניות

כמה מחשבות עולות בראשך במילים אלה?

אולי המחבר שלהם בדיוק קרא את תחזית מזג האוויר להיום, ובדיוק מחוסר זהירות תחת התקף רגשות כבדים, הוא אמר לחלל: אוי, כמה עצוב זה כשהעננים čללכת שחור. :(

או אולי באותו רגע הוא תפס את העולם בעיניים אחרות וניסה למצוא איזה ביטוי מילולי לתאר את הגוף והרוח הקדושים.

אנו יכולים למצוא זווית נוספת. אולי מצב רוח מיסטי תלוי במזג האוויר בחוץ. אחרת: איך המוח הקולקטיבי שלנו משפיעמעל השמים מעל הראש '.

אנו מרגישים מוטרדים כשגשם שבעה ימים עם הפסקות ומזג האוויר מכוער (- מעונן). לא כולם חובבי מזג אוויר קודר. זה בערך כאילו my אנחנו מקמטים פנים על העולם, כך on מזעיף פנים עלינו. במובן מסוים, אין ספק שהוא מציב מראה לנפשנו.

גשם במאי הוא מקרה מיוחד. השמש לא מסתתרת מאחורי העננים, אלא צוחקת עוד יותר כאשר קרניה מתחילות למשוך קשת טיפות עדינות של גשם ריחני של אושר נופלות על ראשך.

כמה חובבים (בהשראת אלנקהבהתקף של שיכרון פתאומי, הם נכנעים לרצון (ט) לרקוד יחפים על אבני האבן. עמיתים מובנים דחוסים בארקיידה קטנה של בית עירוני היסטורי.

היצורים מתנגדים לכך (בהשראת Enelyou), שחיים מהתחושה שהשמש זורחת בשמיים בבוקר - היא זורחת בעוצמה. לא ענן בשום מקום - ואז צולל לתוך האדום עד שהוא נעלם לחלוטין מעבר לאופק.

אנו יכולים לדמיין את כל העניין כמו שילד קטן מתבונן לראשונה בעולם; גן עדן (sa) והטבע בכלל.

השמש מחייכת אליך ממרחק גדול של שמיים כחולים תכולים. אתה מרגיש שעוצמתו החיובית מחלחלת לך. פה ושם אתה רואה כבשים קטנים שותים אדים מהשמיים ... זו תחושה נעימה.

פתאום הוא מפריע לך beפצעים, וכשהאיל כה ראוי. עקשן, מעצבן, לא מסכן. זה מאפיל על נוף השמש נותנת החיים. ברק מגיע מהשמיים. עצב וקור נופלים בנשמה. למה? לכמה מילים מטופשות? אנו מקמטים את מצחינו זה אל זה בלי להיות עוינים זה עם זה. יש בזה יותר מדי אנרגיה שלילית ...

הענן המכוער ההוא הוא בעצם כל דבר שנקרה בדרכנו ונפטר מהמצב הטוב שלנו. יש בזה משהו לא בסדר שמטשטש את השקפתנו ואנחנו מאבדים את זה שמש. פתאום אנחנו נכנעים לאיל שנראה שהוא מחכה - כאילו הוא רוצה לקחת את שמחת חיינו. הוא מרוצה מכך שאנחנו נתונים לכוחו - זהו זכייה תת מודעת מסוימת עבורו. (הוא זורק את סנט.הצל שלי.)

אני חושב שיש דרך להגן על עצמך. ולא רק להביט אל השמש, אלא להיות השמש! אין בזה שום דבר מסובך. נסו לחייך בכנות ולהביט למישהו בעיניים כשהם עומדים לנזוף בכם ... :)

יש משהו יפה במילים האלה. זה כמו ליטוף לנפש. מילים שמעלות דמיון לחיים. משהו מכה את כולם בהם. אפילו "כלום" הוא משהו, אם כי מעורפל. מחשבות רגשיות מובילות למצב של חוסר יכולת להתבטא במילים, מכיוון שמילים כאלה טרם הומצאו.

כמה עצוב זה כשהעננים čשחור ללכת "?"

מאמרים דומים