ההיסטוריה של האימפריה הרומית נרשמה בקרח הארקטי

20. 06. 2018
הכנס הבינלאומי החמישי של אקזופוליטיקה, היסטוריה ורוחניות

האימפריה הרומית ללא ספק, היא השאירה עקבות משמעותיים בהיסטוריה של האנושות. שֶׁלָה ההיסטוריה מרתקת רבים מאיתנו. החוקרים מצאו כי רמת זיהום העופרת בגרינלנד הייתה קשורה מאוד להיסטוריה של מלחמה, אי שקט חברתי והתפשטות אימפריאלית.

היסטוריה חבויה בקרח

מדענים שחקרו את הקרח הארקטי גילו עקבות של עלייתה ונפילתה של האימפריה העצומה הזו. ניתן היה לזהות תנודות כלכליות הודות לייצור המוגבר של מטבעות, שעקבותיהם נמצאו שמורים בקרחונים של גרינלנד.

לטענתו, רוב זיהום העופרת מתקופה זו קשור לייצור מאסיבי של כסף. עוד הם מסבירים שרמות הזיהום ממכרות עופרת היו הגדולות ביותר במהלך התרחבות האימפריה. משערים כי עופרת הופקדה בשכבות של סחף שלג בקרח הארקטי.

ג'ו מקונל, הידרולוג במכון המחקר המדברי הגיב:

"תיעוד של מדידות מפורטות בקרחונים מתחילים בשנת 1100 לפני הספירה בתקופת הברזל המאוחרת ונמשכים דרך העת העתיקה ועד לימי הביניים המוקדמים באירופה - התקופה שראתה את עלייתה ונפילתה של הציוויליזציה היוונית והרומית. גילינו שזיהום העופרת בגרינלנד שיכפל מאוד את ההיסטוריה הצבאית, התסיסה החברתית וההתפשטות האימפריאלית במהלך אירופה העתיקה".

על המחקר עבדו מדענים מתחומים שונים - מהידרולוגים ועד היסטוריונים כלכליים.

מחקרים ומדידות

המחקר החדש כולל יותר מ-21 מדידות כימיות. מומחים גילו שפליטת מזהמי עופרת החלה לעלות בסביבות 000 לפני הספירה, כאשר הפיניקים הקדמונים החלו להרחיב את נתיבי הסחר שלהם לים התיכון. בנוסף, סבורים שפליטת עופרת עלתה גם עקב פעילות הכרייה של האוכלוסיות הקרתגיות והרומיות, בעיקר בחצי האי האיברי. מדענים הצליחו אפוא למצוא קשרים בין ערכי פליטת עופרת לאירועים היסטוריים חשובים.

נמצא כי ב-80 השנים האחרונות של הרפובליקה הרומית, פליטת העופרת הגיעה לערכים הנמוכים ביותר.

מחבר שותף אנדרו ווילסון, פרופסור לאימפריה הרומית באוניברסיטת אוקספורד, אמר:

"הגידול של כמעט פי ארבעה בפליטת עופרת במהלך שתי המאות הראשונות של האימפריה הרומית בהשוואה לעשורים האחרונים של הרפובליקה הרומית מעידה על צמיחה כלכלית ניכרת".

למחקר נעשה שימוש בטכנולוגיה חדישה המדמה את תנועת זיהום העופרת באטמוספרה. החוקרים גילו גם ירידה משמעותית בפליטת עופרת עקב המגפה במאות ה-2 וה-3.

ניתן לקרוא עוד על המחקר במגזין PNAS של האקדמיה הלאומית למדעים.

מאמרים דומים