משמעת וטיפול

08. 10. 2018
הכנס הבינלאומי החמישי של אקזופוליטיקה, היסטוריה ורוחניות

הם משמעת וחריצות טוב לחיים? אנשים רבים בעולם המודרני שלנו לא לגמרי בטוחים. אנו מרגישים כאילו עלינו לפעול על פי חוקים מסוימים - הם היו מחויבים לכך, בתקופה שבה סוף סוף יש לנו קצת יותר מהרצון החופשי הזה. אולי נראה לנו שזה מנסה להדריך אותנו ולגנוב את החופש שלנו.

חריצות ורצון

אבל יש הזדמנות להסתכל על חריצות וחריצות מזווית אחרת לגמרי. ללא משמעת יומיומית, לא היו לנו אמנים כה גדולים שמביאים לנו שמחה והנאה מעבודתם. באותו אופן, אנו יכולים להרגיע את מחשבותינו ולהכשיר את מוחנו, כי חריצות היא סוג של התמסרות למה שאנחנו אוהבים. אז אם נשלב בין חריצות ומסירות זו ונמצא השראה לעבודה, אנחנו יכולים ליהנות מהעבודה הקשה.

עם זאת, בשל תנאי הקיום הכללי, מעולם לא היה קל לנו לעבוד לקראת יוזמתנו ועצמאותנו. נביאים ואנשים חשובים נאלצו להרחיב את המשמעת הזו באמצעות אינטואיציה. מי שהיה מוגן בדרך זו הרגיש בטוח יותר. התורות היו נגישות יותר עבורו.

אך כיום אנו יכולים להרגיש לא בנוח, מוגבלים על ידי כללים כתובים. אנו מגלים ומבינים שהכללים של מה שאנחנו יכולים ואסור לעשות, מה אנחנו יכולים ואסור לאכול כבר לא מתאימים לכולם. לכן טוב להבין מדוע תורות אלה נוצרו ולהתאים אותן לדרכך.

משמעת

משמעת היא גישה - זו לא מתנת טבע ולכן משהו שנולד איתו. כך שכל אחד מאיתנו יכול לעשות משהו בנידון. להיות חרוצים ומסורים - בין אם זה בשביל העבודה שלנו, בניית העסק שלנו, האינטרסים שלנו או היותנו הורים וחברים טובים - יעזור לנו להצליח. בואו נשאל את כל מי שהוא מודל לחיקוי עבורנו - אנשי עסקים מצליחים, אמנים מפורסמים, שחקנים או מנהיגים רוחניים - כולם יגיבו באופן דומה להם מבחינת יחסם למשמעת ומסירות.

החלק הקשה ביותר הוא להרגיש את השליטה במוחנו. כשאנחנו נכשלים, אנו מאבדים אמון ומרגישים בתחתית באותו הרגע. אבל אין צורך להיות קשה עם עצמך, שליטה במוחך היא אחד הדברים הקשים ביותר, ומשמעת היא התרופה להתפתחותה. ואם נוותר על משהו, אל לנו לאבד מיד את תחושת חוסר התקווה. בואו נהיה מודעים לעתודות שלנו ולהבין שכל מה שקורה הוא נורמלי. לדוגמא, בואו ניקח הפסקה ונחזור לפעילות זו.

אם אנו אומרים שאנחנו רוצים לעשות משהו ואז אנחנו לא עושים את זה או דוחים את זה, חוסר הוודאות והשליליות רק יגדלו. כמו שפרחים זקוקים להשקיה כדי לגדול ולהיות בריאים וחיוניים, כך ההבטחות שלנו זקוקות לפעילות מספקת. פעילות כזו כך שניתן לפתח את האפשרויות שהפעילות הנתונה מביאה אז. עלינו לדאוג להשראה ולמשמעות שלנו ברצון ובשמחה, ולא בכפייה. כשאנחנו מתחילים להכריח את עצמנו למשהו, אנחנו צריכים להסתכל אחורה על ההשראה שלנו ועל הסיבה שאנחנו עושים את מה שאנחנו עושים ולהעריך מחדש את הכיוון שנקבע. אם נעשה את העבודה שלנו בגלל חובה, זה יהפוך לנטל יותר שמושך אותנו מטה.

אז בואו ננסה לפתוח את ליבנו ומוחנו ולהאמין בזרם החיים שמוביל אותנו.

כותב המאמר הוא מורה רוחני ומנהיג מסדר ה דרוקפא בן 1000 שנה בהרי ההימלאיה.

מאמרים דומים